מבוא
קקטוס הינו צמח ייחודי בנוף הצמחים בשל מבנהו השונה ממבנה הצמח הקלאסי – הכולל גבעול ענפים ועלים. מבנה ייחודי זה מקנה לו יכולות עמידות גבוהות במצבי יובש וחום קיצוניים באמצעות מספר טכניקות: הקטנת שטח הפנים שבא במגע עם האוויר על מנת לצמצם אידוי מים שמושגת עקב הויתור על העלים, אגירת מים ברקמה בשרנית – לשימוש עתידי בזמן יובש. טכניקה נוספת שאיננה קשורה למבנהו החיצוני של הקקטוס מתבטאת בחילוק שלבי הפוטוסינתזה של הקקטוס ליום וללילה – בלילה אוגר הקקטוס פחמן דו חמצני באמצעות פתיחת הפיוניות – מה שהיה גורם לאיבוד מים רב אילו היה מתבצע ביום, ואילו ביום הופך את הפחמן דו חמצני לסוכר בעזרת אור השמש ושומר על הפיוניות סגורות ומונע איבוד מים דרכם.
השקייה
אמנם הקקטוס מוכר מהמערבונים כאחד שצומח באין מפריע במדבר הצחיח, אך גם בבית שלכם הוא ישמח להשקייה קבועה אך כמובן – במידה.
ראשית יש לדאוג לאדמה איכותית ולא אטומה מדי שתאפשר ייבוש של עודפי מים למניעת רקבונות שכן הקקטוס רגיש לעודפי מים.
בקיץ ניתן להשקות פעם בשבוע ובסתיו פעם בשבועיים ואילו בחורף – אין להשקות כלל בקקטוס שצומח בגינה, ואילו בקקטוס שגדל בבית יש לשמור על לחות סבירה באדמה.
אור וטמפרטורה
הקקטוס הינו צמח מדברי ועקב כך אוהב הרבה אור שמש, ולכן במידה וממקמים את הקקטוס בתוך הבית יש לדאוג למקום מואר רוב שעות היממה ולשתול אותו בעציץ מחומר או צבע שאינם מתחממים כדי למנוע פגיעה במערכת השורשים. כמו כן קקטוסים צעירים בעלי מערכת שורשים עדינה יעדיפו יותר צל בתחילת גידולם.
במידה והקקטוס שתול בגינה יש למקמו במקום מואר ככל האפשר.
דישון והדברה
יש להקפיד על מועדי דישון מסודרים בין החודשים אפריל – אוקטובר ,שכן ישנם תקופות שבהן הדישון יכול להזיק לקקטוס כגון בתקופת החורף.
הקקטוסים סובלים בעיקר מאקריות – חרק זעיר בעל גוף שקוף וארבע זוגות רגליים שניתן לראותו אם מסתכלים על העלה מקרוב. חרק זה יוצר קורים וכתמים לבנים על גבי העלה העלולים להפריע תהליך הפוטוסינתזה וכן מעודדים הדבקות במחלות עלים.
עיין ערך בויקיפדיה: לחץ כאן
במרכז הגינון קיים מבחר קקטוסים בגדלים שונים לגינה ולבית.
לשאלות נוספות ולבירורים: 08-9929815 |
 |
|