היסטוריה

סיפורה של משתלת "השתיל" מתחיל הרבה לפני פתיחת המשתלה הידועה כיום לציבור הישראלי הרחב.

לפני קום המשתלה היו שטחי המשתלה שטחי המשק המשפחתי במושב תדהר שבו מאיר ויוחנן סיידה היו מגדלים ירקות בעזרת הוריהם חביבה ויהודה סיידה. עם שיחרורו של מאיר מהצבא הקימו יחד האחים את המשתלה שנקראה בשם "שותפות אחים סיידה" - על שטחי המשק. שטחה השתרע באותה עת על פני 4 דונמים בלבד, אשר נתנו מענה לביקוש הרב מצד חקלאי האזור המרובים שביקשו להנות מיתרונות השתילה שטרם היו נפוצים באזור זה של הארץ.

המשתלה התחילה בקטן – באמצעי זריעה ידניים, ללא שרותי משלוח, ובהספק מצומצם ביותר. עם האיכות באה ההצלחה והביקוש לשתילים בריאים ועמידים שלא היו מוכרים באזור עלה על ההיצע. המשתלה גדלה והתרחבה ונאלצה לרכוש משקים נוספים במושב, ולאחר מכן החלה להציע שירותי משלוח מקומיים שהתרחבו מאוחר יותר לכל חלקי הארץ. למרות גודלה והיקף פעילותה הענף, זוכרת המשתלה את עברה כמשק קטן ומשפחתי ויודעת גם היום לתת מענה לחקלאים הקטנים בעלי היקף הזמנות קטן הזוכים לאותה איכות ושרות שמקבלים החקלאים הגדולים.

 

תחילת המשלוחים סבתא חביבה  קביעת מזוזה


לאורך השנים עברה המשתלה שינויים רבים, המהווים דוגמא למשק חקלאי שורשי הגדל וצומח בד בבד עם השינויים והתמורות בענף החקלאות הישראלי. מתקופת הזריעה הידנית בחממה אחת קטנה ללא שרותי משלוח, ועד למרכז ההזמנות התוסס בעל קצב ייצור תחרותי:
עם הצמיחה בביקוש וההצלחה הגדולה, הוגדלו שטחי החממות מ-4 דונם ל-80 .
כוח העבודה במשתלה שהתבסס בעיקרו על פועלים ערבים מרצועת עזה, גדל עם השנים והוחלף בעובדים זרים מתאילנד.
כיום מונה צוות המשתלה כ-80 עובדים – המורכב ברובו מישראלים ומקצתו מתאילנדים.
"השתיל" הייתה המשתלה הראשונה בארץ להציע שירותי משלוח ואלו התפתחו לאין ערוך מאז תקופת האיסוף העצמי: החל במשלוח בשקיות היושבות בתוך ארגז פלסטיק, וכלה במגשים המלאים היושבים בכלובי מתכת בעלי גלגלים. מגשים וכלובים אלו הינם פיתוח ייחודי למשתלה, ומאפשרים פריקה בכל שטח ובכל תנאי מזג אוויר תוך שמירה על איכות השתיל ועמידותו מזמן הפריקה עד השתילה.